כוחה של תקשורת חזותית באתר אינטרנט

איך אתם מרגישים כשאתם מסתכלים על התמונה? כמה מהר לקח לכם להרגיש כך? האם אתם רואים איך התמונה הזו יכולה להיות עזר להפיק תגובות רגשיות חזקות ולהשפיע על הצופה בה? לו אתאר את התמונה הזו בעזרת מילים, תגובתכם הרגשית תהיה חלשה יותר ויקח לכם יותר זמן לעכל את המידע. גיי פרנסיס דייביס, מחנך בוגרים ומומחה בחינוך תקשורת, תפס את זה היטב כשאמר – “…בתרבות שלנו תמונות נהיו כלי להפקת תגובות רגשיות ספיצפיות ומתוכננות בכל אשר רואה אותם.”

דימויים חזותיים הם כלים לתקשורת איכותית שמשפיעים עליינו פסיכולוגית ופיסיולוגית.

דון נורמן, מחברת  , Emotional Design סיפרה במאמר במגזין Discover  –

“התחלתי כמהנדסת, וחשבתי שמה שחשוב באמת זה שהדבר עובד. נראות – מה זה משנה? ובכל זאת הייתי קונה בעצמי דברים יפים ומושכים, אפילו עם עבדו פחות טוב מהמקבילות הפחות יפות שלהם. זה הפליא אותי. בשנתיים האחרונות סוף סוף הבנתי שהדבר נובע מקשר הדוק בין רגש וחשיבה. רגש שופט את העולם, והמחשבה מבינה אותו. לא ניתן להפריד את השניים.”

כמה פעמים שמעת “אני אאמין לזה כשאראה את זה.” ? מחקרים מראים שהביטוי המוכר נכון ברוב המקרים. כמובן שייתכן מניפולציות של מה שאנו רואים, הנקודה היא שדימויים חזותיים הם משכנעים. מעבדת השכנוע של סטנפורד ביקשה מ2440 משתתפים למדוד את רמת האמון שלהם באתרי אינטרנט שהראו להם .46.1% מהם אמרו שעיצוב האתר היה המדד הראשון לבחינת האמון שלהם בחומר הכתוב. אלו חלק מתשובות הנשאלים:

“האתר הזה אמין יותר. מצאתי שהוא נראה הרבה יותר מקצועי.”

“הגרפיקה נעימה, המראה והמרגש ברמה גבוהה…”

“פשוט נראה אמין יותר.”

“אני יודע שזה שטחי אבל הדבר הראשון שששמתי לב אליו היה ההבדל בצבעים. ה…אתר הוא ירוק מרגיע, צבע של שטרות, ו]האתר האחר[ הוא סגול מזעזע.”

היכולת של גירויים חזותיים לתקשר ולשכנע היא ברורה.

בני האדם מתוכנתים על ידי שנות אבולציה לראות ולהעביר הלאה דימויים חזותיים.

אלן גינזברג, משורר וסופר, זיהה את חשיבות התקשורת החזותית כשאמר – “מי ששולט במדיה – בתמונות – שולט בתרבות.” כבר במאה ה19 המאוחרות פרסומאים ידעו שציורים מוכרים מוצרים. גם השלטי פרופגנדה של מלחמת העולם הII הצליחו לשדל את דעת הקהל הרחב.

הסאנדיי ניו יורק טיימס פרסם כתבה תחת השם “טוב כנשק -כשמצלמות מגדירות מלחמה, ” ובה נראית ההשפעה של צילומים עיתונאים על סדרי העולם. למרות כל פעולתם של נשיאים וגנרלים, היו אלו התמונות הללו שהובילו שינויים משמעותיים. לקרוא או לשמוע על דבר מה שקרה שונה מאוד מלראות אותו במו עיניך.

ב1986 מחקר באוניברסיטת מינוסוטה מצא שמרצים אשר משתמשים בעזרים חזותיים משכנעים ב43% יותר ממרצים שאינם משתמשים בעזרים אלה.מטרת הניסוי הייתה לשכנע סטודנטים לתואר ראשון להשקיע זמן וכסף בסמינרים של ניהול זמן. מרצים מכל רמות היכולות השתתפו בניסוי, ונמצא שאף מרצים ממוצעים שהשתמשו בעזרים ויזואלים היו משכנעים כמו המרצים המוצלחים. המחקר גם גילה שהקהל ציפה מהמרצים המוצלחים לשלב עזרים חזותייים איכותיים ומקצועיים.

האם גם אתם שמתם לב לעלייה בשימוש בעזרים חזותיים בזמן הרצאות? האם אתם מעדיפים הרקצאות עם או בלי עזרים?

התקשורת האנושית קיימת לפחות 30000 שנה.

הטקסט נמצא איתנו, בצורה זו או אחרת, רק כ3700 שנה.ורק עם המצאת כלים מתקדמים כמו הדפוס של גוטנברג ב1450 לקח הטקסט את מרכז הבמה של התקשורת האנושית.

דימויים חזותיים היו יקרים ומסובכים מדי להדפסה. כעת עם הוזלת מחירי ההדפסה הדיומיים החזותיים עולים שוב. ב1995 ראש איגוד העיתונאים האמריקאי אמר  ” – עם ירידת כמות קוראיי העיתונים, התרבות עוברת מאוריינות לאוריינות חזותית.” גונתר קרס,פרופוסר לאנגלית וחינוך באוניברסיטת לונדון, משווה בין ספרי לימוד בנושאי המדעים מ1936 ומ1988, וגילה שהספרי לימוד עברו מרוב מוחלט של טקסט לרוב מוחלט של דימויים חזותיים.

השינוי רחב יותר מעיתונים וספרי עיון. שלטים, מפות, תרשימים, אייקונים ואריזות מוכרים מוצרים, מזהירים מסיכונים, ונותנים הנחיות חזותיות היכן שמילים אינן מספיקות. דימויים חזותיים נמצאים באתרי אינטרנט, תוכניות טלוויזיה, מוצרים ביתיים, בספרים וברכבים, במוזיאונים, קניונים, מסעדות וסופרים. יותר ויותר מקצועות בתחום התקשורת והשכנוע מאמצים דימויים חזותיים ככלי עיקרי. במאמר בשם Courthouse Graphics Come of Cyber-Age בבוסטון גלוב, שרה פפר מצאה ש

“…טכנולוגיות חדשות – וההסכמה בתחום להשתמש בהם – העלו את השימוש בתמונות וגרפיקות בתוך בית המשפט לכמות שלא הייתה בכלל יאמנה לפני עשרה שנים… התוצאה היא שינוי איטי ומשמעותי בדרך שעורכי דין מנהלים תיקים…רוב התובעים כיום רואים בגרפיקות מתקדמות לא כלוקסוס אלא כהכרח…”

תפוצת תקשורת גרפית / חזותית היא רחבה יותר כיום מאי פעם.

למה? כי דימויים חזותיים יכולים לעשות את מה שהטקסט אינו. הם משפיעים עליינו ברמת המחשבה ורמת הרגש, ומהר.

[su_list icon=”icon: chevron-circle-left” icon_color=”#1681f6″]

• המחשבה- דימויים חזותיים מקדמים ומגבירים את רמת התקשורת שלנו. הם מגבירים הבנה, הזכרות, וזכרון תווך ארוך. רמזים חזותיים עוזרים לנו לנתח טקסט ומושכים תשומת לב למידע רלוונטי.
• רגשי – דימויים חזותיים מגבירים או משנים מצב והתייחסות רגשי. הם מגרים את הדמיון ומחזקים את החשיבה היצירתית על ידי גירוי של אזורים שונים של המוח מאלו שמעפנחים טקסט – וזה מוביל גם להבנה יותר עמוקה וברורה של החומר המוגש. זה לא סוד שרגשות משפיעות על החלטות.

[/su_list]

”   [הרגש] משחק תפקיד מכריע בתהליך קבלת החלטות, למידה, זיהוי, ועוד… הוא משפיע על     כל המנגנון של חשיבה והגיון.”

פסיכולוגים התנהגותיים מסכימים שרוב ההחלטות שלנו מבוססות על רגש ובחינה אינטואיטיבית.

הרברט סימון, חוקר זוכה פרס נובל במכון קרנגי מלון, חקר את אופן קבלת ההחלטות בעסקים גדולים ומצא שפעמים רבות התעלמו עובדים מתהליכי קבלת החלטות הפורמלים מסיבות שונות – לחץ זמן, חוסר במידע, חוסר היכולת לחשב תוצאות, וגורמים שונים. רוב ההחלטות נעשו באופן אינטואיטיבי. הניורולוג אנטוניו דמסיו חקר ומצא שחולים עם נזק לאזורי המוח שאחראים על רגש סבלו מפגימה בחשיבה הרציונלית, אפילו שהיכולת שלהם לחשוב בהגיון לא נפגם. הוא סיכם שהמחשבה ההגיוניות”תלוייה, בצורה מסויימת, ברגש.”

הפסיכולוגים עמוס תוורסקי וזוכה הנובל דניאל קנרמן הראו איך קבלת-החלטות מבוססת גם על איך הבעיות מוצגות. הנה דוגמא:

“מחבט וכדור עולים יחד 1.10$. המחבט עולה 1$ יותר מהכדור. כמה עולה הכדור”?

השאלה מנוסחת בצורה שמעפילה על התשובה הנכונה. ואם השאלה הייתה מנוסחת כך-

מחבט וכדור עולים יחד $1.10. המחבט עולה 1.05$. כמה עולה הכדור”?

הנה התשובה ברורה- 5 סנט. ממש כמו שהצורה ששואלים שאלה משפיעה על התשובה, איך ומה אתה מראה משפיע על תגובת הצופה.

אז דימויים חזותיים נקלטים פי 60000 מטקסט, גרפיקות משפיעות על הרגשות שלנו בין רגע, והרגשות שלנו משפיעים באופן ישיר על אופן קבלת ההחלטות שלנו.

אם רוב ההחלטות שלנו אינטואיטיביות ורגשיות, כמה מההחלטות שלנו מושפעות על ידי גרפיקות מושכות וברורות? והתשובה אינה סוד לפרסומאים.

מיליארדים של דולרים נשפכים בכל שנה למצוא את הדימוי הנכון שימכור מוצר, שירות או רעיון. צבא ארצות הברית השקיע בשנת 2003 598 מיליון $ על פרסום – לחזק את “מוכרות המותג” ולהגיע ליעדיי גיוס השנתיים. חברת נייק הוציעה ב2001 269 מיליון $ על פרסום תדמיתי. מבשלת אנהוסר בוש השקיעה 440 מיליון דולר בפרסום מוצריה ב2001. באותה שנה פפסי הוציאה מיליארד דולר על פרסום מוצרים ופרסום תדמיתי, וקוקה קולה הוציאה 1.4 מיליארד דולר.

גרפיקות עוזרות ליצור “מותג”. דימויים חזותיים מציירים את תמונת המפרסם, את עמדותיהם, וממה יהנה קהל הקונים. גרפיקות מוכרות בגלל שהן משפיעות עליינו. איך שתשתמש בגרפיקות משפיע באופן ישיר על הדימוי שלך ושל החברה שלך.

מחקר אחר מחקר וניסוי אחר ניסוי הראה שלדימויים חזותיים השפעה עצומה על תפיסתם של הקהל את הנושא המדובר

– ובאסוציאציה חופשית גם המציג, המוצר, האדם, המקום או הדבר המזוהה עם הגרפיקה – וכל זה בעקבות הגורמים הנירולוגים והאבולוציוניים שעליהם דיברנו.

הבנת הקהל של הנושא המוצג, דעתם עליו ועל האדם המציג, ובעיקר מצבם הרגשי – אלה המשפיעים העיקריים בכל החלטה שיקחו. אין ספק שדימויים חזותיים משפיעים באופן ישיר על כל אלה. אלו שמבינים זאת ומשתמשים בידע זו בצורה הנכונה מרוויחים.

לארי טרייסי היה ראש צוות התדרוך של הפנטגון ועבד שנים עם משרד החוץ האמריקאי. הוא ידע שגרפיקות השפיעו כל כך על קבלת החלטות במשרד שנקנו מוצרים ושירותים נחותים על בסיס גרפיקות איכותיות בלבד. הממשלה לעיתים מבקשת שכל הגרפיקות המוגשות לה היו בשחור ולבן, או מבקשת הגשות ללא גרפיקות כלל.

ניתחתי במשך שנים את הצורה בו עובדת תעשיית הצגת הצעות. (תחום שעיקרו הגשת מצגות כתובות ופרונטליות כדי להשיג עבודה שתגדיל את הכנסת החברה( מצאתי שחשיבות הפיתוח הגרפי עולה בקו אחד עם גדילת התשועה ממכירה. התעשייה מבינה את הצורה בה גרפיקות משפיעות על קהל. ידוע מאוד לחברות כמו נורטרופ גרונמן, רייטאון, בואינג ולוקהיד מרטין שהגרפיקות הם שמוכרות אותם. לא יהיה זה מפתיע אם לאחר הצגה מוצלחת נציג הממשלה יחמיא למציגים על איכות הגרפיקות.

נצים, דגלים וסימנים פטריוטיים אחרים מוצגים בעטיפות המצגות, ורק כי דימויים חזותיים אלה משפיעות באופן חיובי על הרגש של עובדי הממשל. חלק ממטרת העטיפה היא לבסס, בין רגע, את הפטרוטיות והנאמנות של המציג. לאחר שזאת בוסס, עובד הממשלה יהיה במצב רגשי חיובי כשיקרא את ההצעה. כפי שאמרנו, רגשות משפיעות באופן ישיר על מנגנון קבלת ההחלטות. אם מצב רוח העובד הממשלתי הועלה על ידי הדימויים חזותיים, ישקול יותר בחיוב עם המציג.

אינני אומר שתקשורת חזותית עדיפה מטקסט.

לשילוב בין גרפיקות ומילים יש כוח תקשורתי עצום.

“תמונות מתקשרות עם טקסט ומעלים רמות של הבנה וזכרון מעבר לכך שמועלה על ידי טקסט    בלבד.”

ללא דימויים חזותיים, רעיון יכול להעלם בים המילים. ללא מילים תמונה יכולה להאבד בדו-משמעותיות. רוברט הורן, חוקר מסטנפורד, אמר:  “כשהמילים והדימויים החזותיים מתחברים יחדיו, אנו יוצרים דבר חדש ומחזקים את האינטלגנטציה המשותפת שלנו… לשפה חזותית הפוטנצייל להרחיב את רוחב הפס האנושי – את היכולת להכיל, להבין ולהטמיע כמיות גדולות של מידע חדש.”

פרדיגמת התקשורת שלנו ממשיכה להתפתח.

נכתב במקור על ידי מייק פרקינסון